"אני - זה הרבה שכבות של פחד, מכל דבר אפשרי" אמר "ותחושת כישלון גדול. זה מה שאני".
אתמול טיילנו בחוף הים. ידידי הוותיק ואני. התיישבנו על ספסל. שביל של אור נפרס מאיתנו, דרך שדה הים, עד לשמש. שבדיוק התכווננה לשקוע.
"אנחנו זה לא הפחדים ולא תחושת הכישלון" התנגדתי בתוקף "אנחנו - אלה החוזקות שלנו, איתם באנו לעולם, הייעוד, האני המיטבי, ה... " התכוונתי להגיד גם "העיטור הייחודי של הנשמה" אך התאפקתי.
שיחתנו זרמה לכיוון אחר. התנפצה יחד עם הגלים על הסלעים והמילים התפרקו לאותיות מנצנצות. אשר התערבבו עם הקצף הקצת מלוכלך. בסופו של דבר פחות התמקדנו בשיחה ויותר בתחושה הטובה והמלוחה של הים. הים מטהר.
היום בבוקר צפו לי מילים שהייתי רוצה להוסיף ולהגיד לאיש שחושב ש"הוא" זה "רק הפחד והכישלון". כישלון ופחד הם לא אנחנו. הם בסחה"כ תחושות. את התחושות ניתן לשנות. תחושה זה דבר זמני וגמיש. גם אם זאת תחושה ישנה שהתגבשה והפכה להיות קשה כמו אבן. היא לא באמת אבן, היא יותר דומה ללחם יבש. שאפשר לשים אותו במים (אולי של הים). בתוך המים, לאט לאט, הלחם הקשה מתרכך. מתרחב. משנה צורה ומרקם. נהייה ספוגי. אפשר לאכול אותו מבלי לשבור שיניים. כך גם התחושה. כפי שכבר אמרתי - המה שאתה באמת, אלה החוזקות איתן באת לעולם. הכישרונות. הייעוד שלך. האני המייטבי.הערכים והעיטור הייחודי של הנשמה. הקול הפנימי שהוא רק שלך. דווקא הם אלה שלא ניתנים לשינוי. הם שוכבים שם עמוק בפנים, יפים, שלמים ויקרים. מתחת לפציעות, חסימות, מסכות ופחדים. תחת משקל של תחושת הכישלון. ומחקים לחפירה ארכיאולוגית פנימית שתוציא אותם לאור. מתוך השכבות של ניסיון חיים לא מוצלח. הוצאת האני האמיתי והעוצמתי החוצה נותנת תחושה של קרקע יציבה מתחת לרגליים. איזון. יכולת לשנות. יכולת להיות מאושר. נותנת כוח ואור פנימיים להתמודד, ולהמשיך לבעור, גם מול המציאות הכל כך כל כך כואבת של היום. כוח לתת ולעזור, קודם כל לעצמך, אבל גם לאחרים. זה מה שאני רוצה להגיד לאיש שאתמול טיילנו איתו בחוף הים.
האם את.ה מזדהה עם הידיד שלי? היית רוצה להכיר את עצמך האמיתי.ת?
אם כן, מזמינה אותך למפגשי חפירה ארכיאולוגית... הוי, התכוונתי למפגשים של טיפול רגשי ביצירה. כי לא חייבים לחפור. במקום את ומעדר, נשתמש בעט ומכחול. צבעים ופלסטלינה. ניצור ונדבר. עד שהאני האמיתי והעוצמתי יביעה את קולו ויצא החוצה, מחוזק, לעולם.
תודה על הצילום לAnna Linden המוכשרת.