"גברת, את אישה מבוגרת" - אמר לי בחור כבן 24 - " לא חבל לך להביך את עצמך?"
לפני כחודש מתחת לחלון שלי שמעתי צעקות. מריבה על חנייה. שני בחורים ושתי בחורות צרחו בקולי קולות על הנהג שהוא גם השכן שלי. נתנו כמה מכות למכונית.נבהלתי שירביצו לשכן ויצאתי החוצה. כמו שהייתי - עם הבגדים של בית ושיער לא מסודר. צילמתי אותם בפלאפון. התחילו לקלל גם אותי. ואז אחד מהם, בחור כבן 24, אמר - " גברת, את אישה מבוגרת, לא חבל לך להביך את עצמך?". מצד אחד הרגשתי שנפגעתי. אני גברת מבוגרת?! ומצד שני...אני באמת גברת מבוגרת.
ומי זו הגברת המבוגרת הזאת, שמביכה את עצמה, שכל כך מפחיד אותי שיראו בי? אני בת 42 (שכחתי שזה נחשב ללהיות מבוגרת) .30 קג עודף משקל ופרצוף חמוץ. צובעת שערות שיבה ועושה מסכות בצל נגד נשירה. לא פעם, כאשר נדחפתי לאחרונה לאוטובוס מלא, עם תיקים מיוחננוף ואושר עד, זמזמתי לעצמי - " לאוטובוס נכנסת גברת עם סלים...".
מזל שנזכרתי שאני מטפלת רגשית ביצירה. נתתי לעצמי משימה: להביע דרך יצירה את ה"גברת מבוגרת" שאני כל כך מפחדת להיות. וחוששת שככה רואים אותי מהצד. בדרך כלל מטפלת באומנות וביבליותרפיה, אבל הפעם היה בי הרצון לשחק את הדמות. ביקשתי מבן שלי לצלם. אמר שהוא לא מזהה אותי ב"תמונות של הגברת". ובצילום השני, "איך שאני מרגישה את עצמי מבפנים", דווקא כן!
הלא מעורר תיקווה לדעת שגם מפגש עם אלימות ניתן להפוך לצמיחה אישית ויצירה? איזו דמות מפחיד אותך, שרואים בך מהצד?