המטופלת שלי, שושי (שם בדוי) סיפרה שגיסתה כמו כוס חרסינה משובחת. שבעלה תמיד נותן לה אותה כדוגמא. גם מגדלת ילדים וגם עובדת. עושה ספורט. נראית נפלא. מרוויחה הרבה. במפגש הטיפולי שלנו, באומנות, המטופלת לקחה כוס חד פעמית, שלדבריה מייצגת אותה, ומעכה. בהתחלה היה בי הרצון להעצים את המטופלת בנתינת התחושה שגם היא כוס חרסינה משובחת. אך הייתה זאת טעות. המטופלת אמרה שהיא רוצה להיות כוס פלסטיק באריזה של הרבה כוסות אחרים שנראים בדיוק כמוהה. "אפשר להגיד שהמשאב שלך הוא להיות בקבוצת השווים?" שאלתי. הסכימה. "ומה יהייה אם כוס ייחודית מחרסינה טיפול על הריצפה?" "היא תישבר" ענתה. ביקשתי שתיישר את הכוס החד פעמית שמעכה. כך עשתה. "היא לא נשברה" אמרה "חזרה להיות כפי שהייתה". המטופלת שמה בתוך הכוס הרבה גומיות צבעוניות לשיער, של הבת שלה. "זו שמחה" חייכה "ככה אני רוצה להיות."
(מפורסם באישור המטופלת)
